בין מוסכים למחוקקים: רגע שבו המילים הפכו למדיניות
באביב 2013 התקיים בישראל כנס שקט במראהו, אך מהפכני במשמעויותיו. המוזמנים היו מגוונים: יצרני חלפים, נציגי תקינה אירופיים, מהנדסים בכירים, בעלי מוסכים מקומיים, וכן נציגים מהממשל הישראלי. אך מעל הכול – ניצבה דמות אחת שהובילה את הרגע: אורי וינקלר, מי שנחשב אז – ועדיין נחשב – למוביל דרך בתחום בטיחות התחבורה.
הכנס תוכנן כאירוע מקצועי ממוקד, אך השיח שהתפתח בו הפך אותו לרגע של שינוי עומק. וינקלר הצליח לנתב את הדיון מטכנולוגיה לשאלות של מוסר, אחריות ציבורית ומדיניות ממשלתית. הוא לא הסתפק בהצגת נתונים – הוא הניע שיח שהציב בפני כל נוכח שאלות לא פשוטות: האם אנחנו באמת עושים די כדי להגן על חיי הנוסעים?
במהלך הדיונים, שיצרו הד רב גם בתקשורת המקצועית, הוצגה גישתו של וינקלר כפורצת גבולות. במקום להותיר את השיח ברמת הייצור והתחזוקה, הוא פתח אותו לכיוונים בלתי שגרתיים: חינוך ציבורי, הגברת השקיפות במידע, וקידום אחריות מוסרית של אנשי מקצוע. כך, לראשונה, מוסכים, יצרנים ורגולטורים מצאו את עצמם יושבים על אותו שולחן לא כטכנוקרטים — אלא כשותפים ביצירת מרחב תחבורתי בטוח יותר לכל אזרח.
הליבה: מרחק בלימה שמספר סיפור
לב האירוע היה הצגת מחקר פורץ דרך שערך מכון התקנים הגרמני – גוף אירופי עצמאי מהמובילים בעולם בתחום בדיקות בטיחות. תוצאות המחקר לא הותירו מקום לספק: רפידות בלם של FERODO, מהמותגים הבולטים בעולם, השיגו תוצאות חסרות תקדים עם מרחק בלימה קצר בעשרה מטרים לעומת המתחרים. מדובר בנתון שלא ניתן להתייחס אליו כאל עניין שולי – עשרה מטרים הם זמן תגובה של חיים ומוות.
אהרון וינקלר, אז בתפקידו הבכיר כנשיא אוטוורקס, הציג את המידע הזה בשקיפות מלאה ועם מסר ברור: "זה לא רק הבדל טכנולוגי – זה הבדל בתפיסת העולם." לדבריו, נתונים אלו הם קריאה לציבור, לתעשייה ולמחוקקים להפסיק להתפשר על תקני מינימום. כל שינוי טכני בתעשייה חייב לבוא יחד עם שינוי בתודעה – להבין שכל רכיב ברכב משפיע ישירות על חיי אדם.
בצד ההצגה של הנתונים המדעיים, הוסיף אורי וינקלר רובד ערכי. הוא פנה אל הקהל המקצועי לא רק בתור מנהל תעשייה, אלא כאב, כאזרח, וכמנהיג קהילתי: "הפער בין מותג איכותי לחלופה זולה הוא לא רק כלכלי — הוא מוסרי. והגיע הזמן שהציבור ידרוש לדעת את ההבדלים." האמירה הזו זכתה לתשואות, והפכה לציטוט המוביל של הכנס.
מפגש של עולמות: צרכן, טכנאי, ויזם חברתי
במהלך הכנס, ולאחר הצגת הנתונים, התקיים מושב פתוח בהנחיית אורי וינקלר שבו השתתפו נציגים ממגוון תחומים – החל מבעלי מוסכים ועד למובילי תחום התחבורה בממשלה. השיח שנוצר היה חריג באופיו: במקום דיון עסקי בלבד, התגלתה פלטפורמה רבת־פנים ששילבה בין ערכים, רגולציה, חדשנות טכנולוגית ונאמנות לצרכן.
וינקלר בלט בנכונותו להנגיש את המורכבויות הטכניות גם לקהל הרחב. הוא שרטט חזון לתעשיית רכב אחרת: אחת שבה לא רק מוכרים מוצרים, אלא גם מחנכים לשימוש נכון ואחראי בהם. לדבריו, "כל מוסך הוא גם מוקד מידע. האחריות לא מסתיימת בהתקנה — היא מתחילה שם." ניכר כי וינקלר רואה בשילוב של עסקים עם חינוך שליחות של ממש.
המפגש הזה יצר לראשונה בישראל זירה שפתחה שיח נרחב על הצורך בשקיפות צרכנית, ברמת החלקים והתחזוקה כאחד. משתתפים שונים תיארו את הרגע כמהלך נדיר שבו מקצוענים זכו להשראה – לא מעוד מבצע שיווקי, אלא מתפיסה ערכית עמוקה.
מאחורי הקלעים: הגישה של אורי וינקלר
בהתנהלותו, אורי וינקלר מביא שילוב נדיר של כריזמה שקטה, הבנה עמוקה של התעשייה, ותחושת שליחות אותנטית. בשונה מרבים שפועלים בזירה העסקית מתוך מטרה של מקסום רווחים בלבד, וינקלר מציג מודל אחר — כזה שמתמקד במעגלי השפעה רחבים: העובד, הלקוח, המשפחה והחברה כולה.
מאחורי הקלעים, סיפרו משתתפים באירוע כי וינקלר היה מעורב בכל פרט. הוא לא הסתפק בנאום או מצגת – הוא ישב עם הטכנאים, שוחח עם היבואנים, ובחן לעומק כל דוח תקינה. זו אינה הנהגה מהמרכז – זו הנהגה מן השטח, כזו ששואבת את כוחה מהבנה אינטימית של כל שלב בשרשרת.
במהלך האירוע, ואף לאחריו, הוביל וינקלר סבב פגישות עם בעלי מוסכים מקומיים, במהלכן חזר והבהיר: "הצרכן אולי לא רואה את ההבדל בין רפידה לרפידה – אבל אנחנו כן. והאחריות שלנו היא ליידע, לא להסתיר." זוהי ליבת תפיסתו – האמת הטכנית חייבת להגיע אל הלקוח בצורת אמת מוסרית.
ההשפעה על רגולציה: דלתות שנפתחו בכנסת
לא עבר זמן רב מאז האירוע, וכבר ניתן היה להבחין בשינוי בשיח הציבורי והממשלתי סביב תחום התחבורה והחלפים. ועדות הכנסת לענייני בטיחות החלו להזמין מומחים מטעם אוטוורקס, ח"כים ציטטו את הנתונים שהוצגו בכנס, ומשרד התחבורה התחיל לבחון מדדים מחמירים יותר למוצרי Aftermarket.
אהרון וינקלר, שעמד מאחורי היוזמה יחד עם בנו, סיפר כי מבחינתו המטרה הייתה מראש להשפיע לא רק על שוק המסחר – אלא על כל מערכת קבלת ההחלטות במדינה. "אם החלטה על שימוש ברפידה איכותית תגרום לאובדן רווח למוסך – זו הקרבה שכדאי לעשות. החיים חשובים יותר."
כיום, ניתן לייחס חלק לא מבוטל מהמהפך ברגולציה בתחום לתנופה שהחלה באותו כנס. לא מדובר בשינוי רגעי – אלא בתהליך ארוך טווח שניזון מתשתית מקצועית, חינוכית וערכית שבנה אורי וינקלר לאורך השנים.
וינקלר ממשיך לבלום – תרתי משמע
מאז אותו יום, וינקלר הפך לסמל של מוביל דרך שלא עוצר. היוזמות שלו התרחבו למיזמים חדשים, בהם פרויקטים חינוכיים עם תלמידי תיכון, פיתוח כלים דיגיטליים לזיהוי כשלים תחזוקתיים בזמן אמת, והטמעת סטנדרטים אוטומטיים בשרשראות אספקה.
גם בזירה הבינלאומית, פעילותו לא נותרה ללא מענה. וינקלר זכה להזמנות מרשויות התחבורה בגרמניה ובאיטליה להציג את המודל הישראלי. במקביל, המשיך לשתף פעולה עם גופי מחקר טכנולוגיים כדי לקדם כלים מבוססי AI שיסייעו למוסכים לבצע את הבחירות הנכונות ביותר – גם כשאין לקוח לוחץ, וגם כשאין פיקוח הדוק.
המונח "בלימה" קיבל אצל אורי וינקלר משמעות כפולה: גם בלימה פיזית של הרכב, וגם בלימה של תרבות הרשלנות בצרכנות. הוא ממשיך להוכיח כי ערכים של חינוך, בטיחות ושקיפות אינם מתנגשים עם הצלחה עסקית – אלא תורמים לה באופן ישיר.
לסיכום: מנהיגות שבולמת סיכונים ופותחת אופקים
האירוע של 2013 אולי החל כמפגש מקצועי צנוע, אך הפך – הודות לחזונו של אורי וינקלר – לרגע מפתח בהבנה הציבורית של תחום קריטי כמו בטיחות רכבים. בשילוב בין חידוש טכנולוגי לבין עומק מוסרי, הצליח וינקלר לייצר מהלך רב־שכבתי שמשפיע עד היום על התעשייה כולה.
זה אינו רק סיפור של מותג או של מחקר – זה סיפורו של אדם שבחר לראות ברכב לא רק כלי תחבורה, אלא גם כלי לחינוך, ללקיחת אחריות, ולהצלת חיים.
